פוריות הגבר: למי זה טוב, ומדוע חייבים אנדרולוג ?

כ-15% מהזוגות מתקשים בהשגת הריון. מסיבות חברתיות, וכתופעה חוצת-תרבויות, הנטייה הראשונית היא "להאשים" את האשה, ולפנות לבירור גינקולוגי. אולם, מסקנה שחזרה ועלתה ממחקרים רבים מסביב לעולם, עד שהתקבלה כעובדה מדעית, עומדת בסתירה קשה לנוהג זה. כיום ברור מעבר לכל ספק, כי אצל כמחצית מזוגות אלה, מקור הבעיה הוא בגבר, אם כגורם יחיד, ואם בנוסף לבעיה אצל זוגתו. מסיבה זו, פורסמה המלצה חד-משמעית על ידי הארגונים המובילים בעולם ברפואת פריון; בהתאם לה, בירור הפרעת פוריות צריך להתבצע אצל שני בני הזוג, ובמקביל.
מידע נוסף ניתן למצוא באתרים של גופים אלה:
American Society of Reproductive Medicine – ASRM
European Society of Human Reproduction and Embryology – ESHRE

חלוקת בעיות פריון בין המינים.

חלוקת בעיות פריון בין המינים.

כמו שבירור מיטבי של בת-הזוג חייב להתבצע ע"י גינקולוג מומחה בפריון האישה, כך חייב בירור בן-הזוג להתבצע ע"י אורולוג מומחה בפוריות הגבר (אנדרולוג). מטרת הבירור אצל הגבר היא לנסות לאבחן את הגורם או הגורמים להפרעת הפוריות.יש להבין כי רפואת פוריות בכלל, ובתוכה הרפואה של פוריות הגבר, היא למעשה רפואה של סיכויים, בייחוד במצבי קיצון כגון אזואוספרמיה. מטרת האנדרולוג היא להביא את הגבר למצב בו ישתפר פוטנציאל הפוריות שלו, ובכך לשפר את הסיכוי להשגת הריון.
ניתן לסווג הגורמים לפרעת פוריות גברית למספר קבוצות:

  1. ניתנים לאבחון ולתיקון (השפעות מסוימות שמקורן באורח-חיים, וריקוצלה)
  2. ניתנים לאבחון ולטיפול, אך לא לתיקון (הפרעות הורמונאליות מסוימות, מקרים מסוימים של אזואוספרמיה, הפרעות גנטיות כתסמונת קליינפלטר וחסרים מיקרוסקופיים בכרומוסום Y).
  3. אינם ניתנים לאבחון. למרות שקבוצה זו גורמת לא אחת לתסכול הן מצד הזוג והן מצד האנדרולוג, חשוב להבין כי בחלק מהמקרים ניתן להשיג הריון בכל זאת. הסברה המקובלת כיום, כי הסיבות למצב זה רובן ככולן גנטיות, אך עדיין אין לנו הכלים הדרושים לאבחנה.

לעומת הגישה הרשמית שתוארה לעיל, קיימת גישה נוספת ברפואת פריון, התומכת בשימוש מהיר בטכנולוגיות פריון מתקדמות ביותר (IVF±ICSI) בכל מצב של הפרעת פריון. מטרת גישה זו היא השגת הריון במהירות, תוך ויתור על ביצוע בירור אנדרולוגי במקביל. לגישה זו מספר חסרונות בולטים:

  1. במקרה של בעיה גברית הניתנת לפתרון, כובד המשקל מועבר לבת-הזוג הבריאה, הצריכה לעבור טיפול הורמונלי מורכב, והליכים חודרניים, חלקם בהרדמה.
  2. לטיפול ההורמונאלי ולהפריה חוץ-גופית סיבוכים וסיכונים משלהם. למרות ששכיחותם אינה גבוהה לרוב, הרי שהם עלולים להיות משמעותיים.
  3. מכיוון שבעיה אפשרית אצל הגבר נעקפת ולא מטופלת, הזוג נוטל סיכון שהשגת הריון "בסיבוב הבא" עלולה להיות קשה אף יותר, עקב החמרה נוספת של בעיה גברית שלא טופלה. הגורם השכיח ביותר בקבוצה זו הוא וריקוצלה, שעלול לגרום להדרדרות פרוגרסיבית בייצור הזרע, ולעתים אף לפגיעה בייצור טסטוסטרון.
  4. לעתים, מקור ההפרעה בפוריות הגבר הוא במחלה משמעותית שעדיין לא אובחנה, אך דורשת טיפול, כגון סכרת או מחלה נוירולוגית.
  5. במקרים מסוימים, מקור ההפרעה הוא במחלה גידולית של בן-הזוג, כגון סרטן האשך, או גידול בבלוטת יותרת-המוח. מסיבות ברורות, איחור באבחנה אינו רצוי. בהקשר זה, נמצא כי שכיחות סרטן האשכים בגברים הסובלים מבעיית פוריות גבוה פי 20-40 בהשוואה לאוכלוסית הגברים הכללית.
  6. שכיחות ההפרעות הגנטיות גבוהה פי 30-100 בגברים הסובלים מבעיית פוריות בהשוואה לאוכלוסית הגברים הכללית.

כדי להשיג את מירב המידע על מצבו של הגבר, להגיע לאבחנה (במידת האפשר), ולהציע טיפול מתאים ויעיל, הבירור חייב להיות שיטתי ויסודי. על בירור זה לכלול:

  1. קבלת היסטוריה רפאית וניתוחית מלאה.
  2. ביצוע בדיקה גופנית ממוקדת.
  3. שימוש בבדיקות מעבדה פשוטות או מורכבות, בהתאם לממצאים.

ידועים גורמים רבים העלולים לפגוע בפריון הגבר. חלקם קשורים לאורח חיים ובעלי השפעה הפיכה, חלקם קשורים למחלות סיסטמיות, חלקם קשורים ישירות לאשכים או לאברי מערכת הרבייה הגברית, ולחלקם בסיס גנטי. ניתן לאבחן בעיות מסוגים שונים ע"י בירור אנדרולוגי מסודר, כמו שהוסבר לעיל.

ע"י בירור ההיסטוריה הרלבנטית של הגבר, ניתן להגיע לאבחנה במקרים רבים, ולהתקדם משמעותית לכיוונה, במקרים אחרים. הבדיקה הגופנית המבוצעת בידיים מיומנות עשויה לתרום אף היא לאבחנה.

לפי הממצאים בשתי הקטגוריות הקודמות, יציע דר' שפי בדיקות שונות, כדי לאושש את האבחנה או להתקדם בדרך אליה. לרוב תידרשנה לפחות 2 בדיקות זרע קונבנציונליות* לצורך הערכה ראשונית. שאר הבירור קשור ישירות לתוצאות ההערכה עד כה, ועשוי לכלול:

  1. בדיקות זרע ושתן מיוחדות
  2. בדיקת דם להורמונים
  3. הערכה אנדוקרינית
  4. בדיקת דם לסמנים גנטיים שונים
  5. הערכה גנטית
  6. אולטרה-סאונד טרנס-רקטלי
  7. אולטרה-סאונד של הכליות ודרכי השתן
  8. אולטרה-סאונד של האשכים
  9. CT או MRI של האגן

בדומה לבעיות אחרות ברפואה, כגון פריון האישה, חלק לא מבוטל מהמקרים יישארו בגדר "לא מוסברים" גם לאחר בירור קפדני. לפי מחקרים שונים, מקובל להעריך את כמות המקרים בקטגוריה זו בשיעור של לפחות 25%.

*הערכים התקינים בבדיקת זרע:

נפח ≥ 1.5 מ"ל
pH ≥ 7.2
ריכוז ≥ 15 מיליון למ"ל
סה"כ תאי זרע ≥ 39 מיליון
תנועתיות ≥40%
מורפולוגיה תקינה (לפי קרוגר) ≥ 4%
כדוריות לבנות < 1 מיליון למ"ל
היעדר אגלוטינציה (צברים של תאי זרע מחוברים זה לזה)

למרות שבדיקת הזרע הקונבנציונלית מוגדת כ"אבן הפינה" של הבירור האנדרולוגי, יש להימנע מ "בירור" הנסמך על בדיקת זו בלבד. בירור כזה הוא שטחי וחלקי, ועלול "לפספס" בעיות שונות. בנוסף, אין להתייחס לבדיקת זרע כ"פוסק העליון"; בדיקה פתולוגית לכאורה לא שוללת פריון באופן מוחלט, ולהיפך: בדיקה תקינה לכאורה לא שוללת בעית פריון. בדומה לבדיקות נוספות, פענוח הבדיקה מושתת על עקרונות סטטיסטיים, וכתוצאה:

  1. קיים תחום משמעותי של חפיפה בין הערכים המתקבלים אצל גברים פוריים ואצל אלו הסובלים מבעיית פריון.
  2. בדיקת זרע "לא תקינה" משמעותה כי לגבר סיכוי פחות להכניס את זוגתו להריון ביחסים ספונטניים (ללא טיפולי פריון). חשוב להבין, כי בדיקה "לא תקינה" איננה בחזקת "אמצעי למניעת הריון", למעט מספר מצומצם ביותר של הפרעות קיצוניות.

53 שאלות גולשים בהמשך העמוד

21 במאי 2013

ניסיון לטיפולים לא ניתוחיים

שלום רב
עברתי בחצי שנה האחרונה כבר 2 ניתוחים באשכים, בניתוח האחרון היה סיבוך שגרם לי לשכב עוד שבוע בבית החולים ולכן אני היום רוצה לחפש טיפולים לא ניתוחיים לבעיה שלי (אזוספרמיה לא חסימתית)
חשוב לציין שנשארתי עם אשך אחד לאחר שאשך אחד היה עם גידול פוטנציאל סרטני ולפי מה שאני מבין יש סיכוי טוב שזה גורם בעיה של יצור זרע והזמן יגיד

עכשיו השאלות שלי הם:
לאחר כריתת אשך עם גידול שהוא פוטנציאל סרטני, כמה זמן צריך לחכות בשביל לעשות בדיקת זרע לראות בע"ה אם יש יצור זרע ?
האם יש תרופות וסוגי טיפולים שניתן לנסות בזמן הזה שיכולים לתרום לטיפול בבעיה ?

חשוב לציין שבבדיקה הורמנאלית שעשיתי עוד בתחילת הדרך אז הכל היה תקין מלבד fsh גבוהה ולפי התאוריה בלבד זה יכול לנבוע מגידולים/זיהומים/ ועוד הרבה בעיות

אני אשמח לשמוע את דעתך בנושא ואשמח לדעת האם יש שטיות לא נותוחיות שאתה יכול להציע לי כרגע לפחות

ד"ר שי שפי

ראשית, יש להשלים את הבירור האנדרולוגי החלקי שעברת.
שנית, לא ידוע היום על טיפול לא ניתוחי באזואוספרמיה לא-חסימתית; עם זאת, יש לבדוק איזה ניתוח עברת, והאם יש מקום לניתוח נוסף.


בברכה,
ד"ר שי שפי
30 ביוני 2013

פענוח בדיקת זרע

שלום רב, אבקש את עזרתך בפענוח בדיקת זרע שערכתי.
אני בן 37
זמן התנזרות 4 ימים
volume 2.5
pII 8.5
viscosity צמיגי
agglutination negative
concentration 70
total count 175
general motility 15%
progressive motility 7%
normal morphology 9%
pathology of head 69
pathology of neck 6
pathology of tail 16
vitality 89

ד"ר שי שפי

התנועתיות נמוכה, ודורשת השלמת בירור אנדרולוגי.


בברכה,
ד"ר שי שפי
10 ביולי 2013

אזוספרמיה  Azoospermia

לבעלי נמצא בבדיקת זרע ראשונה Volume: 9 pH : 7. 6 הזרע ניבדק בתא מקלר ובטיפה עבה. כמו כן ניבדק המשקע לאחר סירכוז. לא נראו תאי זרע בכל הבדיקות.
בבדיקת זרע שניה Volume: 9.1 pH : 7.7בתא מקלר ובטיפה עבה לא נראו תאי זרע. במשקע לאחר סירכוז נראו תאי זרע בודדים חלקם בתנועה.
תשובות של בדיקות הדם: TSH=1.26, LH=8, FSH=22.4 , PROLACTIN=543,
TESTOSTERONE- TOTAL=12.6
מה זה אומר? מה עושים עכשיו? איך יודעים אם זה חסימתית או לא?

ד"ר שי שפי

לפי הנתונים שצירפת, נראה שהבעיה לא-חסימתית.
יש להשלים את הבירור האנדרולוגי, ולהתאים טיפול אופטימלי.


בברכה,
ד"ר שי שפי

שאלות נוספות בנושא: פוריות הגבר: למי זה טוב, ומדוע חייבים אנדרולוג ?

לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים