הפרעת זקפה (Erectile Dysfunction)

הפרעה בזקפה הנו מצב פתולוגי ששכיחותו עולה עם הגיל. לפי מחקרים אפידמיולוגיים, שכיחות ההפרעה היא מעל ל-50% בקבוצת הגברים בין הגילאים 40-70 שנה. ההגדרה המקובלת הינה חוסר היכולת להשיג או לשמור על זקפה מספקת לקיום יחסי מין מספקים. גורמי סיכון מוכרים זהים לאלו של מחלות קרדיו-וסקולריות אחרות וכוללים טרשת עורקים (לבבית או פריפרית), סוכרת, כולסטרול גבוה, יתר לחץ-דם, עישון.

זקפה תקינה הינה תהליך מורכב, בעל אספקטים פיסיולוגיים, הורמונאליים ופסיכולוגיים. הפעלת של עצבים בפין גורמת לשחרור מולקולה בשם NO, האחראית ליצירת מולקולה אחרת בשם cGMP, חומר המרפה שריר חלק בעורקי הפין, מרחיב אותם, וגורם לעלייה תלולה בזרימת הדם לתוך הפין. הדם מרחיב וממלא חללים בתוך הגופים המחילתיים של הפין, וכתוצאה הגדלה משמעותית של הפין. כתוצאה מכך, נלחצים ורידים שבאופן רגיל מנקזים את הדם החוצה מהפין, והדם ה"כלוא" בפין שומר על הזקפה, עד להיפוך השינויים שתוארו.

ברוב הגברים הפרעת זקפה מקורה בפגיעה בכלי דם בפין, באותו מנגנון בו נגרמת פגיעה במחלת לב, והמצב יכול אכן לשמש כסמן לבעית לב. בגילאים צעירים יחסית (< 40), קיימת שכיחות גבוהה יותר של הפרעות שמקורן הורמונאלי, ואז מומלץ לבצע בירור מכוון בנושא.
לעתים משפיע מצב נפשי (כגון חרדת ביצוע, מצבי מתח וחרדה, דכאון) על התפקוד המיני, ואז יש מקום לטיפול משולב או בלעדי ע"י סקסולוג.

הערכת מידת הפגיעה בתפקוד המיני, התגובה לטיפול, ומדדי זקפה נמדדים ע"י שאלונים מיוחדים. לפני כעשור, עם כניסת הויאגרה לשוק, חלה מהפיכה אמיתית הן בבירור והן בטיפול בהפרעות זקפה. קודם לכך, נדונו הגברים שלקו בבעיה זו לבירורים לא פשוטים, חלקם חודרניים ומוזרים משהו. אולם, מאז שיש לנו טיפול פומי (דרך הפה) יעיל וקל, הפכו הויאגרה, ובהמשך גם הסיאליס והלויטרה (כולם מעכבים את פירוק cGMP), לאמצעי הבירור והטיפול כאחד. תרופות אלו הינן בעלות פרופיל בטיחותי גבוה, ונוסו ע"י עשרות מיליוני גברים ברחבי העולם. שיעור האפקטיביות שלהן מתקרב ל-70%. חשוב לקבל הסבר על אופי הלקיחה של כל אחת מהתרופות הנ"ל, ולשלול מצבים בודדים המונעים טיפול בהן, מחשש לסיבוכים משמעותיים.

למטופלים שאינם מגיבים לטיפול הפומי, עדיין עומדות הברירות הבאות:

  1. הזרקת חומרים ואזואקטיביים (מרחיבי כלי-דם) לפין. גם לטיפול זה שיעור הצלחה גבוה יחסית. אי הנוחות והכאב המתלווים להזרקה הם מינימליים. הטיפול יתבצע לאחר הדרכה והדגמה במרפאה, תוך כדי התאמת מינון אישי של תרופה מסויימת, או שילוב בתערובת המכילה שניים או שלושה חומרים.
  2. שימוש במכשיר ואקום, מחייב רכישה של המכשיר הכולל משאבת ואקום לפין וטבעת למניעת דליפת דם ורידי מהפין.
  3. ניתוח להשתלת תותב, השתלת מערכת הכוללת תותבים בגופים המחילתיים של הפין. במשך השנים בוצעו שיפורים במערכת זו, וכיום היא אמינה ביותר, עם שיעור נמוך של כשל מכני. הניתוח אינו הפיך מבחינה זו שהמנותח יצטרך להשתמש מכאן ואילך במערכת המושתלת, ולא יוכל להשיג זקפה ע"י אחת מהאופציות שהוזכרו לפני כן.

בעייה בליבידו (חשק מיני, חימוד) נובעת מהפרעה הורמונלית (ראה "חוסר בטסטוסטרון") או ממצבים נפשיים כגון הפרעות דכאון, חרדה ולחץ. משפיעה באופן ישיר על התפקוד המיני. הטיפול נגזר מהסיבה. חשוב לבצע את הבירור המתבקש לפני או במקביל לניסיון הטיפול בהפרעת הזקפה, שאם לא כן עלול טיפול זה להכשל (לדוגמא: התרופות הפומיות לטיפול בהפרעת זקפה תלויות בחשק ובגירוי המיני).

מחלה ע"ש Peyronie

מחלה זו אופיינית לגברים שמעל לגיל 50, בשנים בהם ירידה בעוצמת הזקפה אינה נדירה. כתוצאה מכיפוף מסוים של הפין בעת קיום יחסי-מין, מופעלים עליו כוחות הגורמים למיקרו-טראומה חוזרת ונשנית במעטפת של הגופים החלולים. הנזקים שנוצרים בה, מובילים לתגובה דלקתית לא מבוקרת, ולהיווצרות הצטלקויות וגושישים תת-עוריים. כתוצאה, חל שינוי בתכונות הפיזיו-אלסטיות של המעטפת. שינוי זה עלול לפגוע בתפקוד הפין בזקפה בשתי צורות:

  1. היווצרות נקודת עיגון הגורמת להיווצרות עקמת בעת זקפה. במקרים חמורים עלולה העקמת להפוך את שלב החדירה בקיום יחסים לבלתי אפשרי.
  2. פגיעה במנגנון הזקפה.

השלב האקוטי של המחלה נמשך 12-18 חודשים, ומאופיין בכאבים בזקפה. בשלב זה התגובה הדלקתית פעילה, העקמת דינמית ויכולה להשתפר באופן ספונטני (עד כ-15% מהמקרים) או להחמיר, והטיפול הוא תרופתי בלבד. השלב הכרוני המגיע בהמשך, מאופיין בעקמת קבועה ללא כאבים. בשלב זה ניתן להציע ניתוח לתיקון העקמת. מקרים מורכבים יותר ניתן יהיה לתקן ע"י השתלת תותב.

148 שאלות גולשים בהמשך העמוד

30 ביוני 2010

בעיות זקפה

אני בחור בן 52 אין חשק מיני בגלל עצבים

admin
שלום,
אם אתה בטוח שזו הסיבה, כדאי לטפל בה.
אם אין הצלחה, יש לבצע בירור אנדרולוגי.
בברכה,
דר' שי שפי
1 ביולי 2010

זיקפה קצרה

שלום רב
שנים רבות היו לי חיי מין פעילים ומהנים. היום אני בן 61 ועדיין מקיים חיי מין בתכיפות של כפעם בשבוע עד שבועיים.
בחצי שנה האחרונה בתחילת קיום יחסי מין יש לי זקפה יפה אך לאחר זמן לא ארוך במהלך משחקים מקדימים לפני חדירה הזיקפה נעלמת ודווקא בשלב הרצון לחדירה הזיקפה רצויה.
אני בריא ורק בעיית כולסטרול גבוה אולי יכולה להצביע על ליקוי בזיקפה? התחלתי לקחת גלולה באישור רופא להורדת הכולסטרול. האם יש לך פתרון להשהיה נוספת לזיקפה? יתכן שגם החשק המיני ירד לאחרונה .
תודה מראש

admin
שלום,
יש צורך לבצע בירור בסיסי, כולל הורמונים.
הטיפול בהתאם לממצאים.
ויאגרה / סיאליס / לויטרה תלויים בחשק לפעולתם.
בברכה,
דר' שי שפי
8 ביולי 2010

צלקת

שלום ,אני אחרי בדיקת דופלר שמצאה צלקת בכלי הדם בקצה הפין הדבר גורם להפרעות בזקפה (הפרעה בזרימת הדם) ולכאבים תמידים ולקושי בהטלת שתן ,איך ניתן לטפל בבעיה?

admin
שלום,
יש צורך להעריך את בדיקת הדופלר ביסודיות לפני המלצה על טיפול.
לא אמור להיות קשר בין ההפרעה שנמצאה בבדיקה זו לבין השתנה.
בברכה,
דר' שי שפי
13 ביולי 2010

צלקת

בהמשך לשאלתי הצלקת בגודל 1ס"מ נמצאת במעטפת הפין וגורמת להפרעה בזרימת הדם הוורידית .זה גורם לכאבים עזים והאיבר נהיה לבן מחוסר דם .האם יש דרך לטפל בבעיה ?זה משבית אותי אני כבר חמישה חודשים מרותק למיטה בגלל הכאבים

admin
שלום,
לא ברור לי האם מדובר בצלקת במעטפת הפין (תת-עורית). אם כך, יתכן שמדובר במחלת פיירוני, שבמקרים מסוימים שלה ניתן להציע טיפול ניתוחי.
בברכה,
דר' שי שפי
22 ביולי 2010

בעיות בזיקפה

אני בן 25
בעבר פניתי לטיפול ואחרי פגישה אחת הבנתי שזה בגלל חרדת ביצוע.. ומאז הייתה לי חברה והכול היה תקין.. אבל זה חזר לי שוב…

בשני המפגשים המינים האחרונים שלי, הגעתי למצד שלמרות הגירוי מצד הפרטנרית אני לא מצליח להגיע לזיקפה. שמספקת לחדירה…
לפני שנה הייתה לי חברה ולא הייתה לי בעיית זיקפה והיה סקס מעולה..
אני מרגיש שזה שינוי שחל בי לאחרונה.. כי זה לא היה ככה בעבר.כיום אני לא יכול להצביע על זיקפת בוקר קבועה.. או שאני סתם לא שם לב..
בקשר לזיקפה עצמית, אני כן מצליח להגיע.. על ידי גירוי עצמי..
אני יכול לומר שאני פעיל מינית, אבל אין לי בת זוג קבועה…

לאן אני צריך לפנות?? ומה הטיפול המומלץ??
ומה לדעתך הבעיה??
ואם זו "חרדת ביצוע", איך מטפלים בה ??

admin
שלום,
אם יש "זיקפה עצמית", כמו שאתה מכנה זאת, הדבר מצביע על כך ש"המכונה" עובדת, והבעיה כנראה באמת לא אורגנית (גופנית), אלא פסיכוגנית (חרדת ביצוע, מתח, לחץ וכו').
לעתים, בייחוד אם הבעיה קלה, טיפול קצר טווח בויאגרה / סיאליס / לויטרה יכול לשבור את המעגל. במקרים אחרים, דרוש טיפול אצל סקסולוג, לרוב ארוך ממפגש אחד...
כדאי שתתחיל אצל אנדרולוג, ולפי בירור בסיסי ישקלו האופציות הנ"ל.
בברכה,
דר' שי שפי

שאלות נוספות בנושא: הפרעת זקפה (Erectile Dysfunction)

לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים